אתם רוצים שינוי? קיבלתם.

יש תחושה של חרדה באוויר, אנשים מתלבטים אם לדבר ולהביע את דעתם, מכל כיוון ומכל דעה. אנשים לא רוצים שיתפסו אותם בלשון. דברים שנאמרו בעבר נשמעים היום אחרת. אבל מדינה שלמה חייבת להתקדם הלאה. ציבורים שלמים מחכים שיעבור הזעם בכדי לנסות ולהביע את דעתם, מקווים לא להפוך למטרת שיימינג אם יגידו בעד או נגד, לאחר הצנזורה ברשתות החברתיות גם ברחוב הגענו לאפס סובלנות דיון. בתוך כל האווירה הזאת אמורה לקום ממשלת שינוי?

מהלכים משני מציאות כמו החלפת ממשלה לאחר שנים של שלטון יציב זוכים לביקורת חריפה מכל צדדי הקשת הפוליטית. למרות הגדרתה כממשלת השינוי לא מורגשת תחושה של משהו טוב שעומד לקרות, התחושה העיקרית היא חרדה מהלא נודע, מהדרך עד שתוקם הממשלה, אם תוקם ולאחר שתוקם. לא ניתן להתנהל בחרדה, לא מובילי המהלכים ולא הציבור. זה מעודד את הכאוס. את חוסר השקט את הרצון לעמדות ברורות וחד משמעיות.

אם נבחן את הקמפיין של בנט לא בעיניים פוליטיות אלה כקמפיין מסרים, נגלה שהקמפיין הזה נראה כאילו היה מסודר ומאורגן חודשים לאחור כולל נקודות היציאה. במבט אל סרטונים שהעלה אך לפני מספר חודשים הוא מתאר אחד לאחד ולפרטי פרטים את מה שהוא אומר שלא יעשה , בגרסאות רבות, ברכב, באולפן, מהבית . 'המציאות השתנתה' יאמר לאחר מכן.

מנהיגות אחראית חייבת לדעת לתזמן מהלכים הדרגתית ולתת לציבור את הזמן לעכל את השינויים. השתקה של ציבור אינה מסייעת בכך. העמדת צד אחד של הסיפור באור שלילי או מגוחך או נואש אינו מסייע בהרגעת הרוחות. גם לא התעלמות הפגנתית ממנו בליין אפ.

בימים האחרונים מאז שלפיד הודיע כי עלה בידו, נכתבו המון כתבות פרופיל על המיועד בנט. נדמה שהתקשורת כאילו והכינה מראש, אם לקחת בחשבון זמן צילום ועריכה של חומרים, פתאום במידי הכול מובא לשידור. כתבות על אשתו, עליו, ודאי נראה בימים הקרובים שידורים עם החבר'ה שלו מהיחידה, ישווקו לנו כוכב נולד חדש כמו שרק הם יודעים לעשות. עד הגמר הגדול בערב השבעת הממשלה. כשהריאליטי פוגש את המציאות כבר אמרנו?

איילת שקד. לאיילת שקד תמיד היה לי יחס מיוחד. אמא שלה הייתה המחנכת האהובה עליי בתיכון. מורה לתנ"ך אשה ערכית ומחנכת דגולה. אני מעריך זה זמן רב את דרכה של איילת, אהבת הארץ ודבקותה במטרה. את המהלכים האחרונים איני אבקר מכיוון שלא הייתי מעולם ממצביעי ימינה, רק הזמן והפרספקטיבה יתנו משקל לאירועים שעשויים להרכיב את ממשלת השינוי של בנט לפיד.

נתניהו. נתניהו נלחם את קרב חייו בפעם המי יודע כמה אבל המצב בו הוא נמצא היום אינו דומה למצבים קודמים. צומת הדרכים בה נמצאת מדינת ישראל, לאחר חתימת הסכמי שלום וגם לאחר מבצע בעזה, מחייבות מעבר שלטון חלק וחפיפה מלאה של העוסקים במלאכה. כל טיעוניו של נתניהו המבקר את הקמת ממשלת השינוי הם נכונים אך נופלים על אזניים ערלות שמאסו או עייפו לשמוע.

לפני הבחירות שוחחתי עם מאזין מנתיבות , ליכודניק, שאמר שלא יצביע ליכוד וכך גם חבריו, הוא אמר שזו תהיה מגמה, למרות הצלחת החיסונים. לאחר שהליכוד קיבל את מירב המנדטים, 30, הוא עדיין איבד 6-8 למפלגות אחרות. הפוליטיקה הישראלית נמצאת בשנתיים האחרונות בתהליך של אובדן אמון ציבורי עמוק, סבבי הבחירות החוזרים רק מוסיפים לתחושת אי האמון והרצון הקולקטיבי מצד כלל הציבור להגיע ליציבות, כמעט בכל מחיר.

יש תחושה של חרדה באוויר, לא לומר דבר שמישהו יוציא מהקשרו, לא לספק חומר בערה לוויכוח הסוער ולתקופה המתוחה, המהדורות של 48 השעות האחרונות מנסות להישאר מתונות, מנסות להרגיע ולהירגע. אך האם אנו עדים לקוד של שתיקה?