10 יונ 2021
עשרות אלפי ישראליים חיים בטורונטו קנדה. למרות מזג האוויר הקשה בחורף והמרחק הרב מישראל, משהו בחיים הקנדים הנוחים מחזיק אותם כאן למרות הכל. הצצה למעבר לטורונטו בזמן אמת בפרק השלישי בסדרת הכתבות על ההגירה לקנדה, האם זה משתלם? למי זה מתאים ובעיקר למי לא. יומן מסע ייחודי וכנה על התהליך, התובנות ואיך הכל נראה שש שנים אחרי.
טורונטו היא עיר מדהימה. נקייה מאד, בהירה למראה ותכולת שמיים. כעשרה מיליון בני אדם חיים בטורונטו רבתי , בעיר עצמה כ 3 מיליון. יש בה הכל מהכל , רב תרבותיות היא אחד ממנועי עוצמתה של העיר.
לאחר כמה ימים של ROAD TRIP ממזרח קנדה והעיר הליפקס , הגענו למרכז קנדה , על קו הגבול עם ארה"ב, לטורונטו. לעולם לא אשכח את ההשתלבות בכביש עם שני נתיבים שנהגנו בו עד הכניסה לעיר לעשרה נתיבים לכל כיוון מסביב לעיר. טורונטו מחולקת לאזורים ושכונות רבות. היהודים חיים בצפון העיר. הגירה מפרובינציה אחת לאחרת בתוך קנדה משמעו כמעט הגירה מלאה נוספת למרות שלכאורה ישנו חופש תנועה מלא בתוך קנדה. כל האישורים ושלל הכרטיסים המגנטיים שאתה אוסף בקנדה מהמוסדות השונים חייבים רובם בריענון במעבר פרובינציות, כולל טסט נוסף לרישיון נהיגה , בקנדה הרישיונות אינם פדרליים- ארציים אלה פרובנציאליים- מחוזיים.
את החודשים הראשונים בטורונטו הקדשתי לייסוד קשרים מקצועיים עם חברות הפקה ומקומות עבודה פוטנציאליים. היה לי מנג'ר לבמאים ויוצרי תוכן והוא דאג להכיר אותי לחברות השונות. כמובן שהיה לי תיק עבודות מלא ושלל המלצות מישראל וגם מהחברה איתה עבדתי בהליפקס. ניסיון עבודה קנדי בחיפוש עבודה בטורונטו מגביר את הסיכויים. די מהר הוחתמתי על ידי חברת ההפקות הגדולה ביותר בקנדה לפיתוח משותף של פרוייקט תיעודי בנושא מלחה"ע ה2. (ארבע שנים לאחר מכן אזכה להכרה ובכמה פרסים על הסרט כולל פרס הסרט התיעודי הקנדי הטוב ביותר).
תוך כשלושה חודשים מהרגע בו הגעתי לטורונטו, כתבתי טור שנקרא "פרספקטיבה", בעיתון הישראלי המקומי, עבדתי עם חברת ההפקות על הפיצ'ר ובמקביל עשיתי עבודות פרטיות כמפיק של סרטי תדמית. במקביל לכל זה , גם פתחנו סטודיו למשחק מול מצלמה למבוגרים ולצעירים במפגשי ערב. טורונטו מלאה בהזדמנויות רק צריך להבין את הקודים התרבותיים השונים ולדעת לעבוד איתם.
בקנדה הכל קורה מאד ייסודי ומאד לאט. הקנדים לא מתפקדים טוב תחת לחץ והנטייה הטבעית שלהם היא לפשט את הדברים והכל לפי נוהלים ופרוטוקולים ברורים לכל דבר ועניין. לנו הישראלים לעיתים זה נראה טרחני לא יעיל ומסורבל אבל כך הקנדים ולא אנחנו נשנה אותם. השנה הראשונה בטורונטו הוקדשה לבניית תשתיות עבודה ומפגשים עם הקהילות המקומיות.
שלא בתקופת קורונה, חיי הבידור בטורונטו גם הם סוערים ומלאי הרפתקאות למי שמעוניין. רובע צ'יינה טאון לאוהבי המטבח הסיני, הדיסטלרי לאמנים, ליטל איטלי , ליטל אינדייה, ליטל יזראל. מועדוני ריקודים לצעירים בסופי השבוע, פאבים , תיאטראות ואזורי בילוי רבים. אמנם טורונטו אינה עיר שחייה 24 שעות ביממה אבל המגוון בהחלט רחב לסגנונות בילוי רבים.
כ 50 אלך ישראליים חיים בטורונטו ועוסקים במגוון מקצועות שונים. היי טק, נדלן, ייצור ובעלי מקצועות חופשיים. הקהילה היהודית בטורונטו מונה כ 150 אלף קנדים, הקהילה קיימת למעלה ממאה שנים ואינה מחוברת באופן טבעי לקהילה הישראלית, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לחבר בין הקהילות.
בשכונות הצפוניות בהם גרים היהודים והישראלים ישנם בתי הספר המורגלים לקבל מהגרים חדשים. ילדים לומדים מהר את השפה ודיי מהר אתה מוצא את עצמך מוטמע בקהילה החדשה, טורונטו מאירת פנים ובקיץ יש הרבה מאד מה לעשות. החורף זה כבר סיפור אחר וארוך.
בפרק הבא: אחרי שנתיים אופטימיות בקנדה מגיעה הפריצה המקצועית והמשבר הראשון