כרמי גילון: עתידה של ישראל רע או רע מאוד

עתידה של ישראל נע בין קיצוניות דתית יהודית לריבוי האוכלוסיה המוסלמית. בימים בהם הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או מדינה דו לאומית, הפכו לנושא מוחשי שמעסיק ומדאיג רבים במערכות הבטחון. הסכנות הנשקפות ליציבותה מגיעות ממגוון קבוצות פוליטיות ואזרחיות. ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון, אומר שהוא מאמין שהמחתרת היהודית בישראל גדלה בממדים מדאיגים, וחוזה את עתידה של ישראל כ"רע או רע מאוד". ראיון לא אופטימי במיוחד (בלשון המעטה) שהתפרסם בעולם ומובא כאן לקוראינו דוברי העברית . חלק מאמירותיו של גילון אינן קלות לעיכול לקורא ישראלי. פרספקטיבה מביאה את הדברים כמו שהתפרסמו בעולם בעריכה לעברית לידיעת הקהל וללא הבעת עמדה כלשהיא. דיווח מיוחד.

המחתרת היהודית בישראל ידועה בכך שקשרה קשר לפוצץ את מסגד כיפת הסלע בשנות ה-80. האתר הדתי, הממוקם בחראם אל שריף בירושלים, נחשב לאחד המקומות הקדושים ביותר על ידי המוסלמים ברחבי העולם.

חלק מחברי המחתרת היהודית, שהוכרה כארגון טרור על ידי ישראל, רוכזו בהאשמות שונות, החל מתקיפת סטודנטים פלסטינים ועד הפצצות ראשי ערים פלסטינים באמצע שנות ה-80.

ארגון הטרור קיבל תמיכה מתנועת מתנחלים ויהודים חרדים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הוא לא חדל מלהתקיים.

"הם כבר לא 'עשבים פראיים'. הציבור הישראלי שגה כשקרא להם כך", אמר כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר, שרואה את עתידה של המדינה בסכנה חמורה.

"הם לא עשבים שוטים. כאשר נחשפה המחתרת היהודית (בעקבות סדרה של התקפות אלימות ואנטי-פלסטיניות בשנות ה-80) , היו 12,000 מתנחלים בשטחים. עכשיו יש 500,000. הם פורחים על בסיס עממי, אידיאולוגי מוגדר ברור", אמר גילון לעיתון "הארץ".

המחתרת, הנשלטת על ידי קבוצות חרדיות, רוצה לבסס את המשפט העברי כאידיאולוגיה רשמית של ישראל. הקבוצה מהווה כבר זמן רב בעיה עבור הממסד הפוליטי בישראל, שכן היא מפעילה השפעה עצומה על מפלגות ימין.

גילון חושב שנתניהו, ראש הממשלה לשעבר שכיהן לאורך התקופה הארוכה ביותר בישראל, ופוליטיקאים ישראלים אחרים אפשרו בשתיקתם למחתרת היהודית לצמוח עוד יותר, מתוך ראייה שהקבוצה משרתת את האג'נדה הפוליטית שלהם.

ראש השב"כ לשעבר כתב לאחרונה ספר בדיוני פוליטי, "משיח אכזר", שבו הוא מתאר התקפות מחתרת יהודיות חדשות ומביא ציטוטים נוצריים ומוסלמים קדושים בישראל.

בספר הוא גם פיתח עלילות דימיוניות שבהן הקבוצה הבלתי חוקית תכוון לא רק לקבוצות דתיות אחרות אלא גם לקבוצות יהודיות, בהן רפורמים המתנגדים לחוק הדתי וחברי כנסת.

למרות העובדה שהספר הוא בדיה, הוא חושב שכל ההתקפות הללו בהחלט אפשריות אם בכל תרחיש מדיני ישראל תיסוג מהגדה המערבית כפי שיכול להיות המקרה על פי 'עסקת המאה' על ידי הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.

המחתרת היהודית דוחה כל נסיגה, בהתחשב בחזון ארץ ישראל השלמה כחלק מהארץ המובטחת שניתנה על ידי אלוהים בימי המקרא.

"זה הרגע שיהווה טריגר לאידיאולוגיה משיחית ימנית לפעול, ליצור כאוס באמצעות התקפות של מחתרת חדשה", אומר גילון באי נוחות.

לטענתו, הדרך הדתית הרדיקלית כבר נתמכה על ידי ממשלות ישראל בעבר.

"מעומק זיכרוני, אני נזכר בכותרות העיתונים ובתמונות - מהמבט המיטיב של שר הביטחון דאז שמעון פרס במתנחלים בסבסטיה וברב לוינגר, ועד להסתייגות המוחלטת שכל ממשלת ישראל הפגינה כלפי רבני התנועה הציונית הדתית ולמחוקקים חרדים", נזכר גילון.

הרב משה לוינגר, היה אחד המייסדים העיקריים של גוש אמונים, תנועה פוליטית פרו-מתנחלים, שהייתה גורם מרכזי בהקמת המחתרת היהודית בתחילת שנות ה-80.

"בגלל שכל הפוליטיקאים עסוקים אך ורק בהישרדות יותר מדי זמן - מאז ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, בעצם, ואולי למעט ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שהיתה לו תעוזה פוליטית. - סביר להניח שישנם שני תרחישים," אומר גילון.

"האחד רע, השני רע מאוד", העריך גילון את הסיכויים המדיניים של ישראל.

גילון, שעמד בראש השב"כ כשיגאל עמיר רצח את רבין בנובמבר 1995, מודאג מהעובדה שהקנאים הדתיים לא נחקרו על ידי משרד המשפטים הישראלי על פעילותם הקיצונית.

"אף יועץ משפטי לממשלה לא התיר לחקור את הרבנים הרדיקליים ולשפוט אותם על הסכנה המאוד קרובה המשתקפת בהצהרותיהם ובמעגל תלמידיהם המעריצים. טעינו גם לגבי זה", אמר גילון.

רבים חושבים שרבנים קיצוניים עמדו מאחורי התקפות המחתרת היהודית בשנות השמונים והתשעים בהתאמה.

אפרים הלוי, בכיר ביטחוני לשעבר, שהוביל את המוסד, שירותי הביון הזרים של ישראל בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, הוא אחד מהם.

"אין לי ספק שסמכות הלכתית [משפטית] נתנה לגיטימציה ליגאל עמיר. מטריד אותי שמעבר לזה, אני לא יודע איך הוא, בכוחות עצמו, הצליח לרצוח את ראש הממשלה", אמר הלוי בראיון ב-2016.

אבל גרוע עוד יותר עלול לקרות כאשר כמה פעילים ישראלים, כולל אשתו של עמיר, הקימו מפלגה "משפט צדק" במטרה היחידה לטעון לשחרור רוצח רבין.

היועץ המשפטי לממשלה הישראלי אביחי מנדלבליט, שאינו מנהל חקירה יסודית על המחתרת היהודית וקנאים דתיים, המכעיס את גילון, הודיע ​​כי המפלגה יכולה להריץ מועמדים לבחירות האחרונות במרץ, וסירב לדרישת מפלגת העבודה לאסור על כך.

"אני לא רוצה להיות כאן כשעמיר ייצא מהכלא - והוא ייצא מהכלא, כך או כך, למרות שהוא נידון למאסר עולם", חזה הלוי, ראש המוסד לשעבר, ב-2016.

מקורות: