עיכוב בתקציב האמריקאי למימון כיפת ברזל.

אולטימטום של קבוצת חברי קונגרס אנטי ישראליים הביא ביום שלישי האחרון לדחייה במימון של מיליארד דולר לחידוש המלאי הישראלי של טילי כיפת ברזל. כזכור, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, התחייב בפני ראש הממשלה בנט כי בעקבות מבצע שומר החומות הממשל יתמוך בהעברת תקציב מיוחד לישראל, שיאפשר לה לממן ייצור של מאות מיירטים חדשים. יצוין כי ההחלטה על דחיית הסיוע אינה סופית ובכל מקרה ההערכה היא שהתקציב יועבר בהמשך. במפלגה הרפובליקנית מתחו ביקורת חריפה על הדמוקרטים. חברי קונגרס וסנטורים טענו כי ממשל ביידן מפקיר את בני בריתו בישראל.

המחיר: 200 מיליון שקל על טילים מיירטים של כיפת ברזל, 100 מיליון על כל יום לחימה

כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות-טווח, פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי מאוישים שפותחה ומיוצרת בישראל, בעזרת סיוע כלכלי של ארצות הברית.

המערכת פותחה ומיוצרת על ידי חברת "רפאל - מערכות לחימה מתקדמות". חברת "אלתא" מייצרת את המכ"ם, וחברת "mPrest" פיתחה את מערכת השליטה והבקרה.‏

חברת "רפאל" הציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגל להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים הטסים עד גובה של 10 ק"מ. סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר.

ב-2017 נוספה למערכת גם היכולת ליירט פצצות מרגמה. בנובמבר 2017 הוכרזה מערכת "כיפת ברזל" הימית C-Dome "כשירה לשימוש מבצעי" והיא תותקן בספינות סער 6 של חיל הים הישראלי.

המערכת הפכה למבצעית בסוף מרץ 2011 , במסגרת גדוד 947 של מערך ההגנה האווירית, והיא אחת מארבע מערכות מבצעיות המהוות את מערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל . המערכת מהווה מרכיב חשוב בהתמודדות של ישראל מול התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה, כחלק מהלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה, ובפרט במבצע עמוד ענן, במבצע צוק איתן ובמבצע שומר החומות. משנת 2014 יש בישראל 10 סוללות מבצעיות.

מערכת "כיפת ברזל" זכתה להצלחה מבצעית, ונהפכה לשם נרדף להישגים טכנולוגיים ייחודיים של ישראל. מפתחי המערכת זכו בפרס ביטחון ישראל. בשל הצלחתה הרבה, ויעילותה הגבוהה, נעשה בציבור ובפוליטיקה שימוש בביטוי "כיפת ברזל" שימוש מושאל לתייג טכנולוגיה או פטנט כפתרון קסם לאיום מסוים, למשל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות כונתה "כיפת ברזל נגד מנהרות הטרור".

התקציב לכיפת ברזל יתעכב? בכיר אמריקאי מספק תשובות

סטני הויר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים, הודיע כי הצעת המימון עבור כיפת ברזל תעלה בשנית לדיון, והתחייב כי תעבור אישור. זאת לאחר שאמש, הוחלט לדחות זמנית את הסיוע הכלכלי.

מנהיג הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים, סטני הויר, הודיע היום (רביעי) כי יעלה בשנית את הצעת החוק שמהותה מימון לחידוש מלאי המיירטים למערכת כיפת ברזל בישראל. זאת, שעות לאחר שהמפלגה נאלצה לדחות את המימון שנאמד על סך כמיליארד הדולרים, בעקבות התנגדותם של כמה מחבריה.

"כוונתי להעלות את נושא השהיית התשלום קראת סוף השבוע", התחייב הויר, "עלינו להעביר זאת". אמש, שוחח הויר עם שר החוץ יאיר לפיד, והבטיח כי התקציב יעבור בקרוב, וכי הדחייה הייתה מטעמים טכניים בלבד. "מקווה שחבריי למפלגה יצטרפו אלי, זה חיוני".

בהתייחסותו לעניין, הזכיר את חשיבותה של המערכת, שיירטה 4,400 רקטות במהלך מבצע "שומר החומות" במאי האחרון. "כיפת הברזל הצילה חיים, והגנה על ביטחונה של ישראל", ציין. "הנשיא רוצה שהתקציב יעבור, ואני מאמין ששתי המפלגות רוצות להבטיח את ביטחונה של ישראל. שכן, מדובר בנשק הגנתי בלבד".

עריכה: יומיים לאחר הפארסה שהתרחשה בקונגרס ממשל ביידן הביא שוב להצבעה חוק מיוחד לתמיכה בישראל למימון פרוייקט כיפת ברזל. הפעם ההצבעה בקריאה הראשונה זכתה לרוב של 420 מצביעים ו 9 מתנגדים, ביניהם גם רשידה טליב שטענה שישראל מבצעת פשעי מלחמה ועוררה כעס רב. כעת יעבור החוק להצבעה בסנאט ואז לאישור הנשיא ביידן.