top of page

פראנויה כרונית במלחמה היברידית

מכירים את הקטע הזה שאתה מת להגיד משהו אבל לא מוצא את המילים הנכונות לתאר את המציאות שמשתנה ונראית אחרת בכל שעה שעוברת?



או שאתה חושב להביע איזה רעיון אבל רגע לפני- אתה מחליט לוותר על האמירה? זאת בערך התחושה שרבים מרגישים בשבועות האחרונים לגבי שלל נושאים שעל סדר היום הציבורי.


הגענו למקום שאנחנו אשכרה שוקלים מילים בהבעת דעה חופשית. לאן הגענו? ל2022.


מאה שנים מאז שנטבע המונח "מלחמת העולם" לראשונה, נדמה שרוחות המלחמה לא שכחו ומלחמה היברידית היא העדכון החדש למה שקורה בימינו אנו בעולם.


ב 2015 כשהגענו לקנדה, הסנטימנט העיקרי של הקנדי הממוצע היה שהעולם בשנים האחרונות הפך לבטוח יותר. מלחמות הפכו חסרות טעם ופני העולם לקידמה ושגשוג. כישראלי המסר הזה תמיד היה נראה לי מעט מנותק מהמציאות, לפחות המציאות המזרח תיכונית. אבל זו היתה ההבטחה שאיתה עברנו לקנדה. אז מה קרה בדרך? מגיפה עולמית .


השפעת הספרדית בארה"ב 1918

כמו לפני מאה שנים, מגפת ה"שפעת הספרדית", (כך כתוב בספרי ההיסטוריה לא הייתי שם כדי לתעד), השתוללה באירופה והכניסה מיליוני אנשים לסגרים ללא חיסונים כפי שיש כיום בעולם. מלחמת העולם הראשונה החלה כשאירופה מוכת מגפה. המלחמה היא תמיד מנוע כלכלי ליציאה ממיתון עמוק , כפי שקרה כעשרים שנים מאוחר יותר בעת השפל הגדול ופרוץ מלחמת העולם השנייה.


כיום כך נדמה, קיימים כל האלמנטים ההיסטוריים כדי לחזור לאותה נקודה מלחמתית. מגפה, מיתון כלכלי. אבל אירופה למודת מלחמות והעולם כיום מחובר מקצה לקצה דרך הרשתות, אז איך זה שאנחנו עדיין מדברים על מלחמה בכלל?


מאז מלחמת העולם השנייה המעצמות הגדולות בעולם הרחיבו את היכולות הכלכליות שלהן ואיתן השאיפות הגיאו פוליטיות. סין, ארה"ב, רוסיה. שלוש מדינות שהן מעצמות על וביניהן אנחנו, אזרחי העולם.



אבל לא כמו במלחמות עברו , העולם כיום עייף ומותש משנתיים של קורונה. הציבור בכל מדינות העולם מעוניין לחזור לשגרה. מחוסנים ובלתי מחוסנים, כולם רוצים את השגרה כמו חמצן לנשימה. מכמיהה זו נולדו ״מחאות החופש״ בקנדה ובעולם. בתזמון מושלם מדינות רבות החלו להודיע על הסרת המגבלות, התווים הירוקים ובדיקות לפני ואחרי טיסות. בקנדה, אנו חיים כרגע עם הבטחה שעיקר המגבלות יוסרו במהלך חודש מרץ. עוד חזון למועד.



ופתאום משום מקום, צצה לה הדרמה העולמית החדשה. משבר רוסיה אוקראינה שמאיים לכפות שוב על אירופה מלחמה "שלא נראתה מאז 1945", כדברי ראש ממשלת אנגליה, בוריס ג'ונסון.



אבל בעולם היברידי בו המלחמות הן תודעתיות עוד לפני שנורה כדור אחד מהקנה, יש משמעות למידת הלחץ העולמית. אף אחד לא רוצה במלחמה, אין בה אף פעם מנצחים. אז מדוע כולם מלהטטים באיום המלחיץ?


אולי כי לדיבור יש אפקט? וכאן הגענו למנזר השתקנים. החשש מלהביע דעה שתהפוך מיד לשדה קרב מפולפל של שיימינג וריבי מקלדת. השיח כיום הפך לאלים ולרעיל כפי שלא היה מעולם.


הנשיא האמריקני בתקופת השפעת הספרדית, וודרו ווילסון כשל בכך שבעיקר שמר על שתיקה לאורך המשבר.


לפי ההיסטוריונים, ווילסון לא דיבר אפילו פעם אחת בפומבי על המחלה שהמיתה המוני אמריקנים. זאת למרות שהוא בעצמו נדבק באותו נגיף. במקום זאת, הם אומרים, ווילסון התמקד במאבק המקביל שניהלה אז ארה"ב -מלחמת העולם הראשונה – "כמו כלב עם עצם", כפי שמתאר זאת ג'ון מ. בארי, מחבר הספר "השפעת הגדולה".


אז ההיסטוריה חוזרת על עצמה ואיתה גם ההיסטריה מהלא נודע. ובינתיים "סייג לחוכמה שתיקה", כי מי "שנכווה ברותחים נזהר שבעתיים בצוננים" וכולנו נכנסו כאילו למצב של פראנויה כרונית במלחמה היברידית.


בשעות האחרונות פורסם בכלי תקשורת מערביים כי ביידן ופוטין מוכנים לדבר בחסות מקרון. סיכון המלחמה עדיין נראה באופק אך אולי גם הסיכוי לפשרה? ימים יגידו.



אז שיהיה לנו שבוע טוב ושקט.









1 Kommentar


Victoria Zimmer
Victoria Zimmer
21. Feb. 2022

עד ממשלת אובמה היה שקט בין רוסיה ואוקראינה. אדם רגיל לא יכול להגיע לאמת המוחלטת. אולי באמת עדיף כמו שלושת הקופים-לא רואה, לא שומע, לא מדבר. אבל כולם מחוברים לרשתות ומכורים לחדשות. שווה להתנתק ולהירגע.

Gefällt mir
bottom of page