בשמו של עם ישראל בארץ ובתפוצות, בשמם של ניצולי השואה, בשם הנשים המוכות, בשם עניי העיר, בשם המובטלים ובכלל בשם כל אדם ביקום ומחוצה לו תודה מעומק הלב לשי לי שינדלר ולמנהל/ת התכניות שאישר את התוכן סוגה עילית בסרטה עטור השבחים ״העשירים החדשים״ ותרומתו לחברה טובה יותר, הוגנת יותר.
תודה על מסמך חשוב מאין כמוהו להבראת החולי בחברה המודרנית. מה היינו עושים, ערב יום השואה, ערב יום הזכרון בלי הגילוי הנדיר מעורר הרחמים (סליחה, מעורר ההזדהות) של רשימת שינדלר, סליחה שי לי שינדלר. נראה לי שזה עבד כך:
מנהל/ת תוכן בערוץ: הי בוקר טוב .
שילי: יש לי רעיון לסרט על ההתמודדות שלי עם 300 מיליון דולר שבעלי קיבל מהאקזיט האחרון שלו.
מנהל/ת תוכן: משעמם וגם אין לי תקציבים לדוקומנטרי .
שילי: תקציבים? הצחקת אותי כפרה, עליי!
מנהל/ת תוכן: ואוו זה מהמם רעיון מעולה זה יעיף את הסכך ישנה את העולם ובעיקר יש לזה אמירה מדהימה.
שילי: אמירה: איזו אמירה? מה את/ה נהיית כבד/ה פתאום?
מנהל/ת תוכן: לא חשוב, תתקדמי.
שילי: אבל אני קובעת מה יהיה בסרט.
מנהל/ת תוכן: ברור אחותי. איך את משלמת בקאש או בסוויפט?
שילי: בקאש כאילו דאאא
מנהל/ת תוכן: מהמם, למי להוציא חשבונית?
וכך פחות או יותר הגיח לעולם עוד מסמך מנותק מתנשא וחסר משמעות של הטלוויזיה המסחרית בישראל.
אגב, אם שינדלר היתה עושה סרט על מה היא עושה עם ההון הרב שנפל עליה כדי לתקן עוולת בחברה נראה לי שזה היה מתקבל אחרת , אבל את הגברת מעניין לשתף את היקום בעיקר בחינוך בארבעים שקל לצריכה ירוקה של הבקבוק לבית הספר של בנה.
הבעיה היא לא שינדלר אלה השיטה. לא הסרט אלה הערוץ. לא הבחירה אלה חוסר הברירה.
חבל? לא ממש. צפוי? ברור. אבל היי, מנהל/ת התוכן שאישר/ה את הסרט קמ/ה מוקדם בבוקר בחרדה ורצ/ה לבדוק את הרייטינג. וכשזה עבר את האחוזים מאתמול אז המטרה מקדשת את האמצעים.
מתי מישהו בכיסאות של הלמעלה יחליט לעשות משהו קצת יותר חיובי ומועיל עם הכסף ? כמו למשל לקנות בקבוק חדש לבית ספר לבנה הסובל של המתעשרת החדשה? בקרוב: שילי שינדלר הסדרה. והכל כנראה כז'אנר "סוגה עילית", לפי תנאי המכרז של הרשות השנייה. אתם הבנתם? בעברית קוראים לזה האימ-אימא של הטראש.
