ימי הקיץ ידועים בעולם הפרסום והטלוויזיה כ"עונת המלפפונים", אנשים בחו"ל, בשפת הים, הרייטינג תמיד נמוך והתכניות המשודרות הן לרוב טראש או נון סטופ חדשות. אבל כשעונת המלפפונים היא גם בתקופת בחירות אז המפלגות חייבות לשדר מסרים קיצוניים כדי לזכות בתשומת הלב ובמעורבות הקהל. זה שילוב קטלני. תקווה חדשה וכחול לבן השיקו קמפיין המתכתב בדיוק עם הקושי האובייקטיבי הזה ועם הקושי שלהם לקושש קולות.
תעמולת בחירות היא כמעט תמיד דבר מכוער. השתתפתי כבמאי בכמה מערכות בחירות בעבר ותמיד בקמפיינים מנצחים.
בחירות זו תקופה בה הפוליטיקאים מאבדים את המצפן הערכי שלהם ומשתמשים בכל טריק אפשרי כדי לזכות ביותר מנדטים. עד כאן הכל ברור וידוע . אבל בימים האחרונים אני נדהם מיריית הפתיחה של קמפיין כחול לבן - תקווה חדשה. הקמפיין שלהם עד כה משתמש בטקטיקת "קמפיין נגטיב" משולב בטכניקת "קמפיין הפחדה".
קו המיתאר של פניו של בנימין נתניהו המוצללות משמש כרקע לכתובית "נרכיב ממשלה יציבה בלעדיו" (ה"בלעדיו" באדום על העורף של נתניהו כאזהרה חמורה) או לחילופין עם הכותרת "אסור לתת לו לחזור", כאילו היה השטן בכבודו ובעצמו, מה שנקרא דמוניזציה בהארד סייל.
הטכניקות האלה אינן חדשות, נהפוך הוא- הן ישנות ואפילו בעולם הפרסום והשיווק יש שיגידו שהן מיושנות וכבר אינן אפקטיביות כבמים עברו.
מה שמדהים אותי הוא הניגוד בין הצהרותיו של גנץ שישמור על קמפיין ממלכתי לבין הקמפיין בפועל. מה זה מלמד אותנו? שני דברים, אחד שאולי גנץ נואש ומשתמש בכלים הכבדים (והפרה היסטוריים- משמע לא מעודכן) ושתיים שישנו מישהו שלוחש על אוזנו ולוחץ עליו להשתמש בטכניקות האלו.
אין דבר קל יותר מקמפיין נגטיבי. אין עריכה גרפית קלה יותר מהודעות אזהרה. כל עורך סרטים יעיד על כך, זה הכי קל, הכי נמוך ופעם זה גם היה מאד אפקטיבי אך כיום בעידן הרשתות הלוהטות זה הרבה פחות אמין והרבה פחות משיג את המטרה- שהיא הזדהות רגשית עם המסר.
לדוגמא- הקמפיין הזכיר ביותר מהעבר "פרס יחלק את ירושלים", עם גרפיקת הזכוכית המתנפצת וההילוך האיטי של פרס וערפאת מחובקים (הסיסמא של מוטי מורל ז"ל) הקמפיין הזה לא נופל תחת הגדרת קמפיין נגטיבי- אלה הודעה החלטית עם מסר חד וברור ולכן אז זה עבד.
דוגמא נוספת (גילוי נאות- מתוך קמפיין שהייתי חלק ממנו) "רק שרון יביא שלום", פרי מוחו של ראובן אדלר ז"ל. מסר חיובי, ללא התייחסות כלל ליריב , מסר המשדר אופק , הבטחה וגם...סליחה על הביטוי- תקווה חדשה.
גדעון סער מתקווה חדשה לא השכיל להבין שקמפיין נגטיבי לאחר שנתיים סוערות בישראל כנראה שלא ישרת את המטרה. אלא ההפך - יביא לסלידה, למה? כי גדעון הוא איש האתמול שמנסה להשיב עטרה ליושנה ומשתמש בטכניקות מיושנות. להערכתי זה לא יעבוד. הציבור יותר חכם מזה, יותר מנוסה בקריאת מסרים והרבה יותר סולד מאותו פילוג ושיסוי הבולט כל כך מקמפיין "כחול לבן- תקווה חדשה". אין שום הלימה בין שמות המפלגות הללו למסרים של הקמפייין. מי היועץ האסטרטגי שלהם שנתן כזו עצת אחיתופל? או שמא גדעון השתלט? (מה שיותר סביר).
ימים אלו של קמפיין בחירות הם ימים קשים בציבוריות הישראלית שמאסה בדה לגיטימציה של שבט אחד ברעהו. אבל כשפוליטיקאי נלחם על חייו ועל כסאו אז יש לו תחושה עזה שהכל מותר והכל לגיטימי.
אם גנץ וסער רוצים להישאר על המפה הם חייבים לשנות טקטיקה ומיד. אבל היי, מי אני שאתן להם עצות ועוד בחינם?
אז בפעם הבאה שאתם (ציבור מהימין מהשמאל ומהמרכז) רואים את מודעות הבחירות הללו פשוט תעשו "הסתר הודעות דומות" או "הסר עוקב", לא בגלל סיבות פוליטיות אלה כדי שהרעל הזה לא ישתלט לכם על התודעה. ושלא יעבדו עלינו!
מוגש כשירות לציבור ע"י ערוץ פרספקטיבה- ערוץ ישראלי בקנדה- ללא שיוך פוליטי וללא הטיה תקשורתית. שתפו !!
