אז ההצבעה הראשונה על הרפורמה המשפטית עברה בקריאה ראשונה. מזל טוב לקואליציה. צפיתי בשידור מכנסת ישראל והאמת התביישתי, לא מהתוצאה אלה מהדרך.
בשנות התשעים היתה סדרה אמריקאית שנקראה Mad Men , או בשמה בעברית ״הגברים משדרות מדיסון״, היא תיארה חבורת מנהלים במשרד פרסום אמריקאי בסוף שנות השישים שאינם בוחלים בשום אמצעי כדי לייצר את שורת הרווח. ללא מוסר או מצפון הם מייצרים קמפיינים זדוניים ומתוחכמים כדי להעצים הכנסות. ועכשיו מהמשל, לנמשל…
רבים כתבו בפוסטים ברשתות שבעקבות ההצבעה אמש, נקום הבוקר לישראל חדשה. הרשו לי לצנן את ההתלהבות.
לאחרונה נחשף בערוץ 14 וגם נרמז ע״י אלדד יניב בערוץ 13, כי מיליונים רבים של שקלים דולרים אירו ומי יודע אילו מט״חים נוספים מושקעים עמוק במחאה ע״י משרדי פרסום, לטובת הערוצים המסחריים ועל ידי מושכים בחוטים עלומים נוספים. האם בעקבות ההצבעה אמש הם ירפו?
אני תוהה אם המאבק ברפורמה הוא באמת נר לרגליהם או שמא עצם הקמפיין הוא לב המהות. כמו שאמר בזמנו פרסומאי חכם אמריקאי בשם מארשל מקלואן, ״המדיום הוא המסר״. בין אם הרפורמה תעבור בסוף או תתקע חלילה בדרך, יש מי שכבר עכשיו סופר את הכסף במדרגות.
הרייטינג בערוצים המסחריים בישראל מרקיע שחקים בשבועות האחרונים לאחר תקופה של בצורת ארוכה.
אפקט הפחד גורם לישראלים טובים מכל המחנות להיצמד למסכים, לצאת לרחובות, למחאות המוניות, לצרוך יותר משקאות קלים, להזמין יותר פיצות ושאר מוצרים מנחמים נוגדי דכאון ותסכול. וכשזה קורה גם הפרסומות נמכרות ביותר כסף. כולם מרוויחים ברגעים אלו על חשבונננו, בימים של צפיות שיא בין הפגנות מוצ״ש, מחאות בשני וכל זה כבר שבעה שבועות. מיתון אמרנו? תלוי איפה. אולי שוב, הכל זה לשם אלוהי הצריכה והרייטינג? וכך במהרה הופך קמפיין המחאה למנוע כלכלי לסקטור שלם. למי יהיה אינטרס לעצור את מכונת המזומנים?
אני תוהה ביני לבין עצמי אם יש מצב שהכל זה משחק כפול? ברשת רצים סרטונים שלפיד בעצמו וגם אחרים משבחים ומסנגרים ומטיפים לרפורמה משפטית, כל אחד בתורו ובזמנו ובעבר הלא כל כך רחוק. איך השתנתה דעתם במאה ושמונים מעלות בזמן כה קצר?
אולי ההתנגדות לרפורמה היא בכלל הכלי? הכאוס והמאבק ההירואי ל״הצלת הדמוקרטיה״ הוא הסלוגן, והרייטינג ועידוד הצריכה הוא הוא בעצם מטרת העל?
לפיד, מיכאלי ושותפיהם לרעיון המחאה, כולם אנשי טלוויזיה לשעבר ובהווה המכירים היטב את המטודיקה ואת הסמנטיקה. הזוי ככל שיהיה הקונספט הזה, לא ניתן להתווכח עם עובדות, זה עובד.
מסממים את הציבור עם קלישאות רגשיות הפורטות לכולנו על המיתרים, לתומכים ולמתנגדים, הלוא לכולם יקרה הדמוקרטיה, שהפכה כמו שהיתה תמיד, המכנה המשותף הרחב ביותר.
יפה שאל יו״ר האופוזיציה לפיד, את השאלה החשובה ביותר שיש להפנותה היום גם אליו: אכפת לכם?
יושבת חברת האופוזיציה, ח״כ מירב בן ארי וצועקת ״נגד נגד נגד״, עם האצבע המורה כאילו היא יורה, בישיבה נון שאלאנט המשדרת זלזול ולא מכבדת את מעמד המשכן. במהרה לאחר קריאות ביניים שלה והתרסה מרובה היא הוצאה מהמליאה. אבל כמוה, יושבים חבריה לאופוזיציה ומלגלגים ביניהם בציחקוקיי סתרים כששר המשפטים של ישראל נואם ופורס את משנתו ובבתים עם ישראל חרד לגורלו. או כפי שאמרה בן ארי בעצמה ״אין מקום כבר לאירוניה להתאבד״.
לרגע הרגשתי כמו בטיול שנתי בתיכון, כשהמפריענים יושבים בספסל האחורי וצוחקים על המורה או על התלמידים בקדמת האוטובוס. לגיטימי שיתנגדו אבל למה באופן שמבייש אותם, את הכנסת ובעיקר את הבוחרים שלהם? אין קלאסה באופוזיציה ובשוק יש יותר כבוד. אבל מה יש לצפות ממי ששולחים את אנשיהם להטריד חברת כנסת בביתה היוצאת עם בתה האוטיסטית בבוקר לגן ? התמונות האלה רצות בעולם ומוציאות לנו שם רע. האם זו נאורות להתפאר בה?
כי אם אם להסתכל על התקדים האמריקאי ועל מצב העולם בימים טרופים אלו, ניתן להסיק כי אנו צועדים לתקופה מאתגרת של המשך והקצנת הפילוג החברתי, העמקת המשבר הכלכלי העולמי והנדסת תודעה חסרת תקדים. בקרוב כבר לא ניתן יהיה לזהות בין שקר לאמת ובין פייק לאותנטיות. הכל מתערבב לכדי תודעה אחת שולטת.
אבל אם יש נקודת אור אחת בימים אלו, אני שואב אותה דווקא מהמקורות ומחוכמת עמנו העתיק, ושואל את עצמי ואתכם הקוראים, אם עברנו את פרעה, האם נעבור גם את זה? כי משנכנס אדר מרבים בשמחה .
שתפו ! ❤️🇮🇱❤️
