אביטל דיקר: מהמסך הגדול של הקולנוע הישראלי לחיים החדשים במיאמי
בישראל יש שמות ופנים שנצרבים בתודעה הקולקטיבית, כאלו שנשארים איתנו הרבה אחרי שהמסך מחשיך. אביטל דיקר, שפרצה לחיינו בסערה לפני למעלה מ-30 שנה בסרטו המיתולוגי של אסי דיין "החיים על פי אגפא", היא בדיוק כזו. אבל דיקר מסרבת להישאר משובצת במשבצת אחת; לצד היותה שחקנית, היא גם עורכת דין, סופרת, וכיום עובדת בחברת ייעוץ פיננסי ענקית, שם היא עוזרת ללקוחות – בהם גם ישראלים רבים – לעשות כסף וליהנות מהחיים.
לפני כשנתיים, כמעט בלי התראה, היא החליטה לעזוב את האורות והתעשייה בארץ. היא עלתה על מטוס עם מזוודה אחת ועברה לגור לבדה במיאמי. בראיון חשוף ומרגש היא משתפת בקשיי ההתחלה: "לארוז מזוודה ולעבור למדינה אחרת לגמרי ולבד, ולהתחיל לבד והכל נראה לך פתאום קשה... אבל היום אני במקום טוב".
ההחלטה לעזוב את ישראל נבעה מתחושת מחנק ואגרסיביות גוברת ברחובות. דיקר מספרת על תקרית אלימה שחוותה, שבה כמעט הותקפה פיזית רק משום שצפצפה לנהג אחר ברמזור. "החברה בארץ מגיעה למקום לא טוב," היא משתפת בכאב, "הרגשתי שהאווירה בארץ נעשית יותר ויותר אלימה, יותר ויותר מתוחה... הרגשתי שאני לא יכולה לנשום יותר".
כבת למפקד יחידת חבלה שנהרג במלחמה כשהייתה רק בת שנתיים, דיקר חיה עם כאב השכול לאורך כל חייה. הרקע האישי הזה הופך את הביקורת שלה על החברה הישראלית לנוקבת במיוחד, בייחוד בכל הנוגע ליחס למשפחות שכולות ומשפחות חטופים בחודשים האחרונים. "סימן ההתפרקות החברתית זה שנעלמת החמלה," היא אומרת, "שאנשים לא מסוגלים יותר לראות מה האדם השני עובר. לבוא לאדם שאיבד ילד או לאישה שאיבדה את בעלה ולדבר עליהם באופן כזה אלים, בעיניי זה סמן לחברה שאיבדה את הדרך".
למרות הקשיים והמרחק, דיקר מוצאת נחמה במיאמי, שהפכה עבורה ל"ישראל הקטנה" בזכות הקהילה הישראלית החמה והגדולה במקום. היא נהנית מהקולינריה הישראלית המקומית, ומוצאת שמחה אדירה גם בדברים הפשוטים ביותר של היומיום – כמו ההתרגשות שחוותה כשהצליחה סוף סוף למצוא מגב אמיתי לספונג'ה באחד הסופרמרקטים הכשרים.
כשהיא מסתכלת לאחור, דיקר מעידה שהשנים היפות ביותר בחייה היו אלו שבהן גידלה את שתי בנותיה מנישואיה לגבעון. כיום, מתוך מקום של שלווה והשלמה, היא פתוחה לאהבה ולמערכת יחסים חדשה, ומסכמת את המסע שעברה בתובנה אחת מדויקת: "אני מרגישה שאני חברה הרבה יותר טובה של עצמי היום".
(הכתבה הופקה עבור אתר perspectiva.tv)
תגובות