לאחרונה הזמר והמוסיקאי שלמה גרוניך התבטא באופן המתפרש כהתבטאות גזענית באחת מהופעותיו בארץ. אמנם הוא התנצל על הדברים עוד באותה הופעה, אך התבטאותו ספגה גל של גינויים החל מאמנים קולגות , כלה בפוליטיקאים ושלא לדבר על כותבי הפוסטים ברשתות ובצדק.
ב2022 אין מקום לאמירות כאלו גם אם הן נאמרות בבדיחות הדעת . מלחמת התרבות הישראלית המככבת בסדר היום הציבורי לא מותירה מקום לספק.
כבר מזמן המוסיקה הים תיכונית השתלבה במיין סטרים , זו הישראליות העכשווית מזרח ומערב.
התשובה הטובה ביותר לאמירתו של גרוניך נמצאת דווקא במילים שהוא שר כל כך הרבה שנים.
לא נחזור כאן על הדברים כדי לא להעצים את ההתבטאות האומללה. כל אדם בר דעת יסכים על כך שאי אפשר להסכים עם גרוניך גם אם זו הייתה אמירה בבדיחותה. אך יש דבר אחד שניתן להסכים עם גרוניך של פעם , מדובר על המילים הנפלאות שכתב אהוד מנור וגרוניך שר במשך שנים בכל הופעותיו. תקראו טוב:
שיר ישראלי | אהוד מנור, שלמה גרוניך.
במקצב יווני עם מבטא פולני... בסלסול תימני עם כינור רומני... מי אני? מי אני? כן אני! אלי אלי! שיר ישראלי.
ה- "למד" שלך וה- "חת" שלי ה-"עין" שלי וה-"ריש" שלך נפגשים סוף סוף עם תוף ישראלי עם כל החלומות והגעגועים עם כל הזיכרונות הטובים והרעים בשיר חדש ישן שמאחה את הקרעים
אז איך שכח גרוניך את המילים הטובות שכתב אהוד מנור והוא בעצמו כתב להן את הלחן ושר כל כך הרבה שנים? בלתי נתפס. להאזנה לשיר:
